המטבח התאילנדי
![]() |
המטבח התאילנדי |
|
אז מה זה בעצם אוכל תאילנדי?
בואו נתחיל במה זה לא - צ'יקן באגט, כמו גם החיקויים המחפירים שמוגשים בארץ וזוכים לכינוי "נודלס תאילנדיים" אטריות מוקפצות עם עוף וירקות ששוחים ברוטב סויה או צ'ילי מתוק, שאולי מבושלות ע"י עובד מטבח תאי, אבל בהחלט לא מאפיינות את המטבח העשיר והמפואר הזה לא נוכל להסביר על אוכל תאילנדי ומאות ממטעמיו בדף אחד. הגיוון הוא עצום ! אוכל תאילנדי מאופיין בהרמוניה של טעמים בסיסיים - מלוח, מתוק, חמוץ וחריף ובמידה פחותה, מר. ההרמוניה מתקיימת בתוך כל מנה ובין המנות שמרכיבות את הארוחה. המטבח התאילנדי מושפע מתבשילים מוקפצים אשר מקורם במטבח הסיני ומתבשילי הקארי של המטבח ההודי, אך נותרים ייחודיים. כמו המטבח הווייטנאמי, המטבח התאילנדי ידוע בשימושו בעשבי תיבול ותבלינים טריים וברוטב דגים. אורז (Khao) - בבסיס הארוחה נמצא אורז. כמערביים, קשה לנו להבין עד כמה האורז מרכזי לתרבות, ולא רק לתרבות האכילה, של מדינות במזרח אסיה. תאילנד אינה שונה. המאכל המקביל אולי בתרבות המערבית הוא הלחם - כמו שלחם מעניק לנו תחושה בסיסית וביתית, כך גם עבור התאי אין מאכל בסיסי מאורז. ארוחה של תאי עני תכלול הרבה אורז עם תוספת קטנה מאוד של מאכל עם טעם עז, ולעתים רק אורז. אורז מוקפץ הוא דרך מקובלת לניצול שאריות של אורז שלא נאכל בארוחות קודמות. האורז כך כך טבוע בתרבות האכילה שאפילו המילה "לאכול " בתאית היא גין קאו שפירושה לאכול אורז.
|
| דוכני רחוב | ![]() |
| דוכני הרחוב בתאילנד, בערים השונות וגם באיים המתויירים, מציעים מגוון סוגים שונים של אוכל: אוכל תאילנדי קשור בשקיות, זהו אוכל ביתי מיוחד ומשביע, שעולה גרושים, מרקים טובים ומעניינים שלא תמצאו באף מקום אחר, "טום קא גאי" הוא מרק ובו פירות ים ועוף בחלב קוקוס, חלק רב מהבישולים התאילנדים כוללים חלב קוקוס. מומלץ לנסות כמה שיותר, לא תנסו לא תדעו. לעוף בתאילנדית קוראים "גאי", ( - אגב ביצה בתאילנדית אומרים – "קאי", וקל לזכור את שתי מילים אלה, עוף וביצה, כי בתאילנדית הם מתחרזים). בדוכני הרחוב תוכלו למצוא גם צפרדע על האש, ג'וקים, עכבישים ומקקים מטוגנים. (התאילנדים עצמם במיוחד בערים פחות ניזונים מזה ונדמה שהרעיון העסקי להקים דוכן ולמכור בו חרקים על האש מצליח מאוד, ותמיד תמצאו ברחוב הקואסאן מול דוכן זה תיירים אירופיים, בדרך כלל שיכורים, כשמולם חבריהם מוכנים עם מצלמות שלופות, מחכים בקוצר רוח לתעד את גבורתם, בנוסח התוכנית השרדות – אכילת חרקים מטוגנים בתאילנד). ליד חלק מהדוכנים יש מספר כיסאות ושולחנות, כך שתוכלו לשבת ולאכול, בדוכנים אחרים תקבלו צלחת ומזלג חד פעמיים ותוכלו לאכול ולהמשיך להסתובב ברחוב בו זמנית. בדרך כלל האוכל בדוכנים איכותי וטרי במידה שוות ערך למסעדות, אלא שהאוכל במסעדות יקר בהרבה. לאכול בחוץ, בדוכני הרחוב התאילנדים, זה חלק מהחוויה התאילנדית ואין צורך לחשוש יתר על המידה מכאבי בטן ושלשולים. תלמדו מהתאילנדים, אם בכל זאת אתם חוששים מקלקולי קיבה, כאבי בטן ושאר האי נעימויות, תמיד תוכלו לשאול, להתייעץ עם מטיילים אחרים או לקבל טיפ ממשהו שאכל בדוכן זה או אחר אתמול, למדו מטעויות של אחרים - אם לו כואבת הבטן, מן הסתם הרי לא תבחרו לאכול בדוכן המזון בו הוא אכל, ולהפך – אם אתם מכירים מישהו שאכל במקום כלשהו, היה לא טעים והוא לא סובל מכאבי בטן. תנו לו להפנות אתכם לדוכן המזון בו אכל מילה חשובה שכדאי לזכור היא פט - חריף. אם קשה לכם עם חריף בקשו מאי-פט. (בלי חריף) |
![]() |
פוד קורט |
|
פוד קורט: בין מזרח למערב
בכל מרכזי קניות וקניונים יש מפגש בין תרבות צריכה מערבית לתרבות בילוי תאית, כשהראשונה מקבלת את האופי המקומי. אין ספק שעבור תאי שבא מהכפר מדובר על חוויה מאוד זרה, אבל עבור בנגקוקים רבים ובייחוד בני נוער הוא מהווה מקום מפגש ובילוי. בכל קניון נמצא ה-Food court. ובהם דוכנים רבים שנמצאים בחלל ממוזג ומציעים חוויית אכילה שדומה לזו שהרחוב מציע בתוספת מיזוג אוויר, שולחנות עם ספסלים וניקיון. היתרון – אפשר להתנסות במגוון רב של מאכלים תאיים בלי להזיע ובלי לחשוש מכאבי בטן. אז לכל החוששים מדוכני הרחוב כאן תוכלו ליהנות מכל המאכלים שראיתם אך פחדתם לנסות. בכדי לקנות בדוכנים לא משלמים בכסף מזומן, יש לקנות קופונים מיוחדים או כרטיס מגנטי שאותו ממלאים בכסף בסכום שרוצים בדלפק בכניסה לפוד קורט שאותם מקבלים בעלי הדוכנים כתשלום, בסוף הארוחה אם נשארו קופונים תוכלו להמירם בחזרה למזומן ביציאה.. |
| מנות ידועות | ![]() |
|













