שתי גבעות גבוהות וביניהן רצועה מישורית דקה, את הגבעות מקיפים צוקים זקורים שצונחים הישר למים, או חול לבן- לבן. זהו קופיפי דון. הוא אמנם הגדול בארכיפלג האיים פיפי, אבל גדול הוא לא. אורכו כ- 8 ק"מ, רוחבו נע בין 3.5 ק"מ בחלקו הרחב לכ- 400 מטר בחלק הצר. קופיפי נמצא בערך באמצע הדרך בין קראבי לפוקט, כ- 50 ק"מ דרומית לשתיהן, ואפשר להגיע אליו רק בשיט.

להרחבה על קופיפי

אין סרטון זמין למלון זה.

מלונות בקופיפי הכל

מי מגיע לביקור לקופיפי? מי שרוצה את הנוף הדרמתי של ים אנדמן, זה שבחלק המערבי של תאילנד. איים ירוקים ירוקים הצומחים לגובה. איים שצומחים כצוק אדיר מהים. מי שרוצה לראות איך הטבע: הים והרוחות פיסלו מעל הים את צוקי הגיר ובהם תצורות שונות. מי שרוצה לראות איך הטבע: דגים ואלמוגים פסלו מתחת לים גנים ססגוניים של שוניות. אפשרי להגיע לאיים כחלק מטיול יומי היוצא מקראבי או פוקט או אף ללון כמה לילות באי עצמו.

מי מגיע להשתכן לקופיפי?. מי שרוצה לנוח ולנקות את הראש. לעשות זאת בחופים מדהימים אל מול נופים אדירים. באי הזה הדילמה העיקרית שתמצאו את עצמכם עוסקים בה היא: "האם ביליתי מספיק על הגב – האם כדאי לשכב על הבטן?". שוכבים על החול הלבן והרך ומסתכלים במים על שפע הצבעים שבהם: טורקיז עדין מעל החוף הרדוד, הופך לתכלת וככל שהמבט מרחיק לתוך הים מעמיק הצבע לכחול כהה.

בדרך חזרה המבט חולף סביב הצוקים- שם הים משקף את הג'ונגל בירוק עז. הנה עננה חולפת משתקפת באפור על המים או יוצרת צללים שפורסים את כל הגוונים הכחולים באשר הם. הצבעים המתחלפים ממש מהפנטים, זאת עם השמש שחודרת לגוף ומחממת את הנשמה- אין פלא שלפתע בנחת תופסים תנומה.

מי שנשאר בקופיפי יודע המטרה העיקרית היא המנוחה המושלמת. אין שפע עיסוקים ואטרקציות באי. בשל המבנה ההררי, המקום העיקרי לבלות בו הוא החוף והרצועה הצרה בין הגבעות שם עובר "הרחוב הראשי" שהוא שוק קטן אך שוקק: דוכנים לבגדים וצרכי תיור שונים, מסעדות, מזללות. בשני הצדדים של הרחובון נמצאים בתי המלון והחופים. אין כלי תחבורה ממונעים באי. לא צריך כאלו.

ההליכה מצד לצד נמשכת דקות אחדות. באי יש כל מה שצריך על מנת להחזיק חופשה מושלמת: מסעדות ודוכני אוכל – מספיק על מנת לייצר מגוון, אך לא יותר מדי- שלא לבלבל. המלונות טובים וההוסטלים נעימים ויש גם שפע של ספורט ימי.

כן, בין המנוחות אפשר לעשות מעט פעילות. שגם המצפון ינוח – מה לא מגיע לו? מלבד הספורט הימי אפשר לטפס בנינוחות כ- 185 מטרים לנקודת התצפית ממנה יתפרס האי קופיפי דון כולו, והאיים בסביבה ינקדו את הים. נחמד לשים לב להבדל בין צבעי הים בשני הצדדים של האי. תוכלו לבקר במוזיאון להנצחת קורבנות הצונאמי או לקפוץ לחוף הקופים שבצד המערבי, לצפות כיצד התושבים הוותיקים של מפרץ תאילנד משתובבים בין העצים.

אפשר לשוט לאחד האיים הסמוכים. טיול מומלץ הוא 7 האיים, בו שטים לתוך מפרץ מאיה. המפרץ התפרסם בזכות הסרט "החוף" בכיכוב של ליאנרדו די-קפריו, אבל הסיבה לביקור במקום היא הנוף המיוחד. הסירה חודרת לאי דרך מעבר צר בין הצוקים, ואז נפתח מולכם מפרץ שסגור בצוקים אדירים מכל עבר, כמעט מעגל מושלם. כך נוצרה לה בריכה סגורה של מי ים ירוקים וצלולים. קיפצו מהסירה שחו, תצללו, או תצופו בנחת על המים וראו איך הצוקים יוצרים מעין מסגרת לשמים לתמונה היפה מכל שהטבע יודע לצייר לנו.

באי קופיפי – כשהנוף משכר והמים צלולים, כשהטבע אדיר ונוכחות האדם מצטמצמת – אפשר לתת מרגוע, לא רק לגוף, אלא גם לנשמה.

 

משמעות השם קופיפי:

לנו דוברי העברית השם קופיפי עלול להעלות גיחוך. נראה כאילו הוא נקרא כך על שם הקופיפים החיים הגרים באי.

מדובר באיי פי-פי, אך בל נשכח שהשם אינו בעברית. מה שמעניין שלשם גם אין פירוש בתאילנדית, בכל אופן לא פירוש רשמי. השם לקוח מהשפה המלזית. זכרו, מדרום גובלת תאילנד במלזיה, ואכן באי ישנה אוכלוסייה מלזית (מוסלמית)

לא מבוטלת. השם המלזי של האי הוא “Pulao Pi ah Pi” והוא מתייחס לעצי המנגרובים הרבים הצומחים בחופי האי.

עם בענייני טריוויה עסקינן, סיפרנו שבאי אוכלוסייה מסולמית לא מבוטלת, אך יש לזכור שאוכלוסייה מוסלמית זו אינה דתית או קיצונית, לא תראו שם סממנים של הדת ולא תרגישו בה כלל.

בנוסף למוסלמים, חיים באי הקטן הזה: בודהיסטים, סינים תאילנדים, צועני ים וכמובן תיירים רבים. בשיא עונת התיירות בחודשים דצמבר-פברואר, המוצא הנפוץ ביותר באי הוא התיירים הרבים הפוקדים את

השתקמות קו פיפי מאסון הצונאמי:

בשנת 2004 החריב את הארכיפלג היפיפה של קופיפי צונאמי אימתני, שהכה בעוצמה באזור האוקיאנוס ההודי. בשל צורתו הצרה של האי הגל הגדול של הצונאמי נדחס בין הגבעות, כשבעצם היכו באי שני גלים בו זמנית, אחד מכל צד, גובה הגלים הגיע בין 3 ל- 6.5 מטר.

הגלים הרסו את כל התשתיות שהיו באי, 70% מהמבנים באי נהרסו כליל. אולם כיום האי שוקם לחלוטין. התאילנדים ניצלו את העבודה שהטבע "ניקה" את האי ובנו תשתית טובה יותר, המלונות הוגבלו בגובה שלא לפגוע בנוף, כל תשתית החשמל והמים עברה אל מתחת לקרקע, והבניה החדשה חויבה בתקנים העמידה לפגעי הטבע בנוסף למערכת התרעה משוכללת כנגד אסונות טבע אשר הוקמה באי.

היסטוריה, אקלים ותרבות

לפי הסברה המקובלת, ההתיישבות באיים היא מן הוותיקות בתאילנד כולה, וראשיתה עוד מהתקופה הפרה היסטורית. האקלים באיי קופיפי הנו טרופי, וישנן בעצם שתי עונות: העונה החמה, החלה בארבעת החודשים הראשונים של השנה , והעונה הגשומה, הנמשכת מאפריל ועד דצמבר. במשך השנה, הטמפרטורה הממוצעת באיים הנה בין 25 ל-32 מעלות צלזיוס.

האוכלוסייה בקוקיפי כוללת תמהיל רב גוני של לאומים ודתות שונות, ומורכבת מבודהיסטים, מוסלמים ואפילו צוענים מזן מסוים הקרוי צועני-ים Sea gypsies. כולם חיים באיים בהרמוניה ובאחווה, ללא כל מתיחות דתית או עדתית, כאשר הגיוון התרבותי הזה מוסיף אקזוטיות לצביונו המרהיב של הארכיפלג הייחודי הזה.