מדריך התניידות בבנגקוק

בנגקוק היא עיר גדולה ומהירה, וסביר להניח שהקצתם לעצמך בין יומיים לשלושה כדי לחקור אותה. זה זמן לא–רע, אבל לא תרצו להעביר אותו בנסיעות ארוכות או בהסתבכות עם מכונת הכרטיסים המוזרה של הרכבת. בדיוק בשביל זה, יצרנו עבורכם את המדריך המושלם לכל דרכי ההתניידות בעיר הבירה. נסיעה נעימה!

מוניות

מוניות משדה התעופה
כשנוחתים בבנגקוק, יש סכנה שתכנסו להלם תרבות ותתחילו ללכת אחרי כל שלט באנגלית שנראה לכם מזמין. זו בדיוק הדרך להיכנס למונית יקרה מאוד (עם שם כמו VIP, אקספרס או המצאה אחרת). אם אתם מעוניינים במונית ישירות מהשדה אל המלון, רדו לקומה מינוס 1 אל תחנת המוניות. עמדו בתור, תנו את הכתובת הרצויה, קבלו מספר וצאו לחנייה הסמוכה, לשם תגיע בקרוב מונית עם המספר שלכם. הנהג שיגיע יקבל את הכתובת, יפעיל מונה ויסע ישירות ליעד. תתבקשו לשלם עמלה קטנה על העלייה לכביש המהיר – זה נורמלי. זו האפשרות הכי בטוחה וזולה לצאת משדה התעופה (חוץ מהרכבת הישירה – ראו סעיף 2.3).

מוניות עירוניות
בנגקוק שופעת מוניות (בדרך כלל בצבעים צהוב–ירוק או ורוד–כחול). אם תפסתם אחת באמצע הרחוב (ולא באמצעות אפליקציה), דאגו לבקש מונה (Meter, Please). יכול להיות שיהיו נהגים שיתעקשו על מחיר קבוע מראש. תנו להם לנסוע, תמצאו מונית אחרת בקלות. מומלץ לקחת מהמלון שלכם כרטיס ביקור, או לבקש מאחד העובדים שיכתוב את כתובת המלון בתאי – חלק מהנהגים לא יודעים אנגלית. שימו עין על המונה. ברוב המוניות יש במושב האחורי דף עם התעריף החוקי. אם המונה מזנק פתאום או עולה מהר מדי, אל תתווכחו, צלמו את פרטי הנהג שמופיעים בקדמת המונית, ודווחו למשטרה. מוניות הן הדרך הבטוחה, הנוחה והזולה ביותר להתנייד למקומות שאליהם הרכבות לא מגיעות. חלק מהמוניות לא יחזירו לכם עודף מדויק (ברמת 10 באט) אז תצטיידו במטבעות, או שתתנו טיפ קטן של כמה שקלים ותזכו בחיוך.

מוניות אופנוע
מוניות אופנוע הן זולות וזריזות, ומעולות בשביל לחתוך את הפקקים. הן לא מדהימות אם יש לכם הרבה תיקים, אם אתם קבוצה גדולה או אם מדובר על נסיעה ארוכה. הן בעיקר פופולריות עבור מקומיים, אבל הן נגישות לחלוטין גם עבור תיירים. תזהו את המוניות על פי הנהגים עם הווסטים הכתומים–זוהרים שעומדים לצד האופנועים. תקבלו מהם קסדה ותצאו לדרך. שימו לב שלמוניות האלו אין מונה, אלא רק מחיר קבוע.

גראב ובולט
האפליקציות להזמנת מוניות פופולריות מאוד בבנגקוק. הן מאפשרות להזמין מונית רגילה או אופנוע, ולראות מראש מחיר משוער עד היעד שלכם. ככה תקבלו נהג אמין שיפעיל מונה במאה אחוז מהמקרים ויביא אתכם ליעד בצורה היעילה ביותר.

טוק–טוק
אין ספק שטוק–טוק זו חוויה תיירותית בגדר חובה עבור תיירים בתאילנד. מה שכן, אחרי שהחוויה מאחוריכם, היינו ממליצים לדבוק במוניות. נסיעת טוק–טוק קצרה תעלה לכם בין 80-200 באט, אין מיזוג ותהיו חשופים להרבה פיח ורעש. אז אחרי שיש לכם מספיק תמונות מהמושב האחורי הצבעוני, עצרו מונית וסעו בראש שקט.

הערות כלליות
הקפידו להסתובב עם כסף קטן, למוניות לרוב לא יהיה עודף מדויק, ועוד פחות סביר שיהיה להם עודף משטר של 1,000 באט. נסו תמיד ללכת עם שילוב של סוגים שונים של שטרות ומטבעות בשביל להישאר גמישים.
לדבר עם הנהגים זה נחמד, אבל מומלץ לא לדבר על היעד שלכם. אם תישאלו “מה אתם מתכננים לעשות היום?”, ענו שיש לכם תוכניות קודמות. הרבה נהגים ינסו לשדל אתכם להגיע למפעל אורז, מפעל תכשיטים, בר ספציפי, מופע כלשהו או אטרקציה כלשהי שעבורה הם יקבלו עמלה. סרבו בנימוס, סרבו למוניות שניגשות אליכם והתעקשו לתפוס מונית מהרחוב בעצמכם (או להשתמש באפליקציה). אם הנסיעה התחילה והמונה לא הופעל (כי “לא נורא, יהיה בסדר“), בקשו להפעיל אותו ואם לא – צאו מהמונית. “מחיר קבוע” לנסיעה יגיע בדרך כלל עד פי שלושה מהמחיר עם מונה.

רכבות

רכבת עילית (BTS)
הרכבת העילית היא הדרך המהירה ביותר לחצות את הפקקים המטורפים של בנגקוק, ולהגיע לכל היעדים הכי חשובים בעיר (מקדשים, מוזיאונים, שווקים, קניונים ועוד). הרכבת נוחה מאוד וזולה. עליכם לקנות כרטיס עבור כל נסיעה, אותו תכניסו לשערי הכניסה לתחנת, ולשערי היציאה מתחנת היעד שלכם. את הכרטיסים קונים במכונות (ניתן גם לקנות בדלפק, אבל ממש אין צורך). המכונות מציגות את התחנה הנוכחית שלכם, ועל התחנות האחרות מציינת את מחיר הכרטיס. הכניסו מטבעות ולחצו על תחנת היעד, ותקבלו כרטיס מתאים. אם אין לכם מטבעות, הדלפקים בצידי התחנה מיועדים עבור פריטת שטרות. אם אתם מתכננים להיות בבנגקוק שבוע ומעלה, שאלו לגבי כרטיס Rabbit, שמתפקד כמו רב–קו ויכול לחסוך לכם כסף.

רכבת תחתית (MRT)
הרכבת התחתית פועלת בצורה דומה מאוד לרכבת העילית, ומגיעה לאזורים שונים. מחירי הכרטיסים דומים וגם אופן הרכישה. בעזרת אפליקציית מפות כמו Google Maps, נסו לתכנן לעצמכם מסלולים שמעדיפים את הרכבות על פני מוניות, כדי להימנע מפקקים ארוכים.

רכבת משדה התעופה (Airport Link)
משדה התעופה סובארנאבומי בלבד (שדה התעופה הראשי והגדול בעיר, לא דון מואנג), פועלת רכבת אקספרס מיוחדת, הפועלת בין השעות 6:00 בבוקר ועד חצות, ומתחברת לרכבת העילית בתחנת PhayaThai וגם לרכבת התחתית בתחנת Petchaburi. אם השעות והתחנות נוחות עבורכם, דעו שזו הדרך הכי מהירה וזולה להגיע אל השדה ולצאת ממנו. לעומת זאת, אם אתם מטיילים בקבוצה של 3 מטיילים ומעלה, בדרך כלל יהיה משתלם יותר להשתמש במונית.

סירות אוטובוס

את בנגקוק חוצה נהר הצ‘או–פראייה. ישנן סירות שחוצות את הנהר בזיגזג. שייט מצד אחד של הנהר לצדו השני, אורך כ-10 דקות של נסיעה איטית. נסיעה של תחנת אחת עולה בין 3-5 באט בלבד, וזו דרך נהדרת לראות את העיר ואת התושבים שלה. תחנות בולטות של המוניות הצפות מגיעות למקדש השחר (Wat Arun), לארמון המלך ולתחנת הרכבת העילית Saphan Taksin. המפרצים (תחנות העצירה) צנועים מאוד. את סוגי הסירות השונים תזהו לפי צבע הדגל שמתנוסס מעליהן: ללא דגל – קו מקומי רגיל; דגל כחול – סירת תיירים; דגל כתום, צהוב או ירוק – קווים מיוחדים שעוברים בין תחנות ספציפיות בלבד (כפי שניתן לראות במפת הסירות). הקו המקומי הפשוט פועל כל יום בין 6:00 בבוקר ועד שש וחצי בערב, וסירה יוצאת כל 20 דקות מכל תחנה.
סירות תיירים עולות 40 באט לנסיעה, או 100 באט לכרטיס “חופשי–יומי“, על הסירות האלו ישנו צוות דובר אנגלית שיסביר על התחנות ועל האתרים שתראו בדרך.
שימו לב שבסמוך לרציפים, תמצאו לעתים תחנות “פיראטיות“, שיציעו לכם הפלגות במחיר של מאות ולפעמים אלפי באט. הפלגה בסירת אוטובוס היא זולה מאוד ובתחנה בדרך כלל יהיו עשרות מקומיים – אל תיפלו למלכודת התיירים.

בשונה מהמלכודת הזו, ישנה אפשרות לגיטימית להזמין שייט מפואר על גבי הנהר, עם ארוחה ואפילו הופעה – את אלו תמצאו במרכז למטייל תאילנד, במחירים מעולים ועם אחריות!