סל קניות
סל קניות ריק
תאילנד היא מדינה בטוחה מאוד, ואין כל סיבה שתחששו להסתובב בה לבד או בקבוצות קטנות בכל שעות היום. לצד זאת, כמו בכל מקום אחר בעולם, תמיד יהיו אנשים שיסתכלו על תיירים בתור ארנקים מהלכים, וינסו לנצל את התמימות וחוסר הידע שלכם לטובתם. לכן אספנו עבורכם מספר הונאות מוכרות, ממש קלאסיקות, שבהן כבר לא תצטרכו ליפול.
1. המקום שאתם נוסעים אליו סגור היום
אתם עוצרים מונית או טוק–טוק ומבקשים לנסוע לארמון המלך \ למקדש הבודהה השוכב \ למשרד הרישוי. אבל איזה חוסר מזל, מודיע לכם הנהג, בדיוק היום המקום הזה סגור לרגל שיפוצים \ יום חג בודהיסטי חשוב שאתם לא מכירים \ מאורע שקרי אחר. אבל אין לכם למה להתאכזב, הנהג ישמח לקחת אתכם לכל מקום אחר שבו הוא יקבל עמלה על עצם הגעתכם. מהר מאוד תגיעו לחנות תכשיטים או בדים כלשהי, בה המחירים מופקעים ומופעלים עליכם לחצים לקנות. זה מאוד פשוט, וזו גם ההונאה הנפוצה ביותר, במיוחד בבנגקוק.
מה עושים: הרוב המוחלט של האתרים התיירותיים פתוחים כל יום מעשר בבוקר ועד עשר בלילה. לפני שתצאו אליהם, בדקו את האתר הרשמי שלהם עבור שעות הפתיחה. אם יש שינוי בשעות וימי הפתיחה, האתר יודיע לכם. אם “המקום סגור“, אמרו לנהג תודה בחיוך והמשיכו לחפש נהג אחר. שימו לב שגם “אנשים רגילים” שעומדים מחוץ לאותו אתר תיירותי עשויים להגיד לכם שהמקום סגור היום. לכו עד השומר בשער הכניסה לאתר כדי לקבל מידע רשמי ואמין.
2. “אכפת לך שאני אעצור רגע בחנות תכשיטים?”
אם נהג הטוק–טוק או נהג המונית שלכם מבקש לעשות עיקוף קצר – משהו לא כשורה. ככל הנראה תמצאו את עצמכם בחנות תכשיטים (מזויפים לרוב), צופים בסרט מייגע על אופן הכנת התכשיטים, ואז תלכו לאולם תצוגה גדול שתתקשו לצאת ממנו מבלי לקנות משהו. בדומה להונאה הזו, אם מישהו מספר לכם שזהו היום האחרון להנחה משמעותית עבור תיירים באיזו חנות, ומפנה אתכם לשם, או אם עובר אורח מבשר לנהג שלכם שהוא מכיר מקום שמכין חליפות מדהימות בזול – ותרו על ההזדמנות. פעמים רבות משתמשים בתירוץ שהיום הוא היום האחרון של “שבוע התיירות“, שמקנה לתיירים אחוזי הנחה על תכשיטים שיוכלו למכור עבור הון בחזרה בבית.
מה עושים: מבינים שאין דבר כזה “שבוע התיירות“, שבחיים לא ייפול עליכם כזה מזל שתקנו תכשיטים בזול, ושבאופן כללי תפסיקו להקשיב לאנשים ברחוב ותחזרו לטיול שלכם כבר. התאילנדים הם עם מקסים וישמחו לעזור לכל תייר בדרך כלל, אבל אם אתם נדרשים להוציא כסף – לא מדובר בחביבות נטו.
3. “המונה שלי מקולקל“
מוניות בתאילנד מחויבות על פי חוק להשתמש במונה. זה לא עניין של רצון. (אגב, גם בישראל). אם המונה “מקולקל” – המשיכו למונית הבאה. אם אתם מכירים את המסלול המבוקש ויכולים להעריך מהו מחיר הגיוני לבקש (לפי שעה מאוחרת, שעות העומס וכו‘), תוכלו להסכים עם הנהג על מחיר קבוע מראש. וודאו שהכוונה היא מחיר יחיד לכל הנוסעים ושאין עלויות נוספות נסתרות.
מה עושים: מתעקשים לשלם רק באמצעות מונה. בנוסף, שלמו סכום מדויק ועם שטרות קטנים או מטבעות בלבד. רמאים עשויים לקחת שטר של אלף באט, להחליף אותו בשטר מזויף ולטעון שהגשתם להם שטר מזויף בעצמכם. פרטו שטרות גדולים של אלף בעסקים גדולים ומוכרים.
4. תראו מה זה, שרטתם לי את האופנוע
שכרתם אופנוע, לקחתם אותו למספר ימים, הכל היה בסדר, ועכשיו כשאתם באים להחזיר אותו – מתגלה שיש דפיקה בצד ושריטה פה למטה. כמה חבל – שלמו אלף באט. מינימום. התרמית הזו מוכרת היטב, ופעמים רבות יימצא באזור אדם אקראי עם חולצת “משטרה” שימהר להגיד לכם שכדאי לכם לשלם ועכשיו. חולצות משטרה כל אחד יכול להשיג, אבל סביר להניח שהמצב הבלתי–נעים הזה יגרום לכם לשלם כמה שמבקשים מכם ולעוף משם.
מה עושים: אם אתם משכירים אופנוע או אופנוע–ים (ג‘ט–סקי), צלמו אותו היטב (וידאו ותמונות) מכל הכיוונים, כדי שתוכלו להוכיח שלא אתם אחראים לכל פגם שהיה כבר מראש. במקרה של עימות, אל תחששו להתקשר למשטרת התיירים ולבקש עזרה. בנימה אישית, אנו לא ממליצים להשכיר אופנועי ים.
6. תראו לי תעודות
אתם הולכים ברחוב בשעה מאוחרת, כשלפתע עוצר אתכם אדם במדי משטרה ומבקש לראות תעודת זהות \ דרכון \ ויזה. איתרע מזלכם ונמצא פגם כלשהו בויזה שלכם, או בכל פרט אחר בתעודה שאותה הגשתם. אבל זה ממש לא נורא, אתם רק צריכים לשלם קנס קטן ותוכלו להמשיך בדרככם. כן, די בטוח שמנסים לעבוד עליכם.
מה עושים: בנימוס וחיוך מבקשים מאדון לא–שוטר לראות את התג שלו (זו בקשה לגיטימית לחלוטין) לפני שמגישים כל תעודה, ושואלים מה בדיוק הבעיה עם התעודה שלכם. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות הוא שלא יסכימו להחזיר לכם את התעודה עד שתשלמו. ברוב הרחובות הגדולים תמצאו שוטרים רבים במדים חומים ליד ניידות משטרה, אל תחששו לפנות אליהם, או להתקשר למשטרת התיירים. סביר להניח שהרמאי יניח לכם ויסתלק בשלב הזה. בנוסף, אין באמת סיבה שיבקשו מכם כל תעודה רשמית, ועדיף להשאיר דרכונים בכספת של המלון ולשמור צילום במכשיר הנייד .
7. כייסים
לא צריך סיפור יצירתי כדי להבין מה זה כייסים. השם מגיע מהמילה “כיס“, משם הם גונבים לכם כסף. זה קונספט די מוכר.
מה עושים: שווה להשקיע כסף בתיקים חסיני גניבה, לשמור שטרות גדולים בחגורות כסף בטוחות וסמויות ולא להסתובב עם יותר מדי מזומן בבת אחת. אל תשימו ארנקים וניידים במקומות גלויים, השאירו מסמכים חשובים במלון ועדיף בכספת.
8. תאי מטען של אוטובוסים אינם מקום בטוח
לקחתם אוטובוס לילה לאיים, לצפון, או לכל מקום שהנסיעה אליו לוקחת שעות ארוכות? אל תאחסנו את התיקים שלכם בתא המטען (בבטן האוטובוס).
מה עושים: שמרו הכל עליכם. זה אולי פחות נוח, אבל גם לפני היציאה לדרך וגם בתחנת העצירה באמצע הנסיעה, יש הרבה אנשים שיכולים לחטוף את התיק שלכם. זה קורה, וקל מאוד למנוע את זה. אם אין לכם ברירה אלא להפקיד תיקים גדולים בתא המטען של אוטובוס או רכבת לילה, קשרו אותם לחלק באוטובוס בעזרת מנעול שרשרת קטן. לא צריך מנעול קריפטונייט, רק להפוך את התיק שלכם לפחות אטרקטיבי לגנבים.
9. “פינג פונג שואו?”
הנהג שלכם, או עובד כלשהו שואל אתכם במבט סליזי אם בא לכם (במיוחד אם אתם קבוצת גברים, אבל לא בהכרח) לראות “מופע פינג פונג“. זה מופע מין דוחה במיוחד, שמעודד ניצול אכזרי של נשים, ובמקום סביר להניח שיכריחו אתכם להוציא סכומי כסף גדולים אם תרצו ואם לא.
מה עושים: מחייכים, אומרים “לא” בנימוס, ושואלים את עצמכם לאן העולם הגיע.
עצות נוספות:
–שימו לב לעודף שאתם מקבלים עד שתזהו בקלות את השטרות והמטבעות.
–הימנעו ממועדוני חשפנות, הימורים או זנות (גם כי יעבדו עליכם בטוח וגם, אתם יודעים, בשביל המוסר).
–שכרו כלי רכב עם רישיון בינלאומי בתוקף בלבד. על הרישיון להיות עליכם בכל זמן צמוד לרשיון הישראלי כשאתם משתמשים ברכב.
–אל תשכרו אופנוע ללא רישיון לאופנוע. יהיו מקומות שירשו לכם לשכור גם בלי רישיון, אבל במקרה של תאונה – אין לכם ביטוח והעלויות לטיפול רפואי בחו“ל ללא ביטוח יכולות להגיע למאות אלפי שקלים.
מספרים חשובים לתיירים (עם סים מקומי):
–משטרת התיירים: 1155.
–מרכז סיוע לתיירים: 1672.
–משטרה: 191.
–אמבולנס: 1554.
–כיבוי אש: 199.
